<h1>סמ"ג לאוין סימנים רצ"ב—רצ"ג</h1>
<h2>דף ה.</h2>
שלא לסוך משמן המשחה שעשה משה רבינו שנאמר (שמות ל' ל"ב) על בשר אדם לא ייסך, וכן ענוש כרת שנאמר (שם ל"ג) ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו (ע"פ יראים סי' ר"פ), פירוש (רש"י עה"ת) על זר, שאינו צורך כהונה ומלכות. ובמתכונתו לא תעשו כמהו (שמות ל' ל"ב) בסכום סימנין שלו לפי חשבון מדת הין שמן (ע"פ פירוש רש"י עה"ת), וענוש כרת שנאמר (שם ל"ג) איש אשר ירקח כמוהו ונכרת מעמיו, הא אם פטמה לחצאין פטור כדאיתא בפרק קמא דכריתות שאין זה כמהו. תניא בכריתות פרק קמא אין חייבין כרת אלא על סיכת שמן המשחה שעשה משה בלבד שנאמר ממנו (רמב"ם כלי המקדש פ"א הל' ה' ע"ש), והמפטם את השמן על מנת להתלמד בה או למוסרה לציבור לאחר פיטומה פטור, ולא מצינו (ש)מעולם (נמצא) [שנעשה] אחר חוץ מאותו שעשה משה ונגנז בימי יאשיהו כמו שאומר שם באותו הפרק (ה' ב'). ואת סדר עשייתו בארנו במקום אחר במצות עשה (קס"ו).
